בתרבות המערב, המונח "מוזיקה קלאסית" מכוון למוזיקה
שהתפתחה באירופה המערבית בימי הביניים ושחלק מכריע
באבולוציה שלה קשור להתפתחות התיווי המוזיקלי והשימוש בו
בתהליך היצירה. השימוש בתוים הוא אחד המאפיינים הבולטים
שמייחדים את המוזיקה הקלאסית בתרבות המערב בהשוואה
לתרבויות מוזיקליות אחרות, (כגון מוזיקה עממית ומוזיקה קלה),
אשר מועברים בצורה אוראלית, הקלטות וכדומה. בעולם המוזיקה
הקלאסית של ימינו, יצירות שהולחנו לפני מאות שנים מבוצעות
ומדוברות הרבה יותר (לעתים קרובות) מיצירות שהולחנו רק
לאחרונה. השימוש בתווים ובפרטיטורות במוזיקה הקלאסית הוא
נוח ומושכל, משום שרוב העוסקים בדבר מסוגלים לקרוא תווים
ומחונכים לכך.
מוזיקה קלאסית מיועדת לעמוד בפני עצמה. בניגוד לסוגי מוזיקה אחרים, אשר מיועדים אך רק לשמש כרקע, או כמוזיקה לריקודים או לפעמים מוזיקה לסרטים. יצירות קלאסיות מבוצעות בדרך כלל באולמות המיועדים לכך, והקהל מצופה להישאר שקט ובמקומו לאורך כל היצירה, על מנת שכל אחד יוכל להתרשם ולקבל את כל המידע שמועבר ביצירה, שהרי יצירות קלאסיות הן, לעתים קרובות, מורכבות או עמוסות באופן כתיבתן ובמסר הרגשי שלהן.
