מאוחר יותר הקליטה הלהקה את אלבומה המקורי הראשון !Kerplunk, שיצא ב-7 בינואר 1992, בהפקת "לוקאאוט! רקורדס" ועברה למפיק רוב קוואלו מהחברה, שמלווה את הלהקה עד היום. האלבום עמד בצל להקות הגראנג' ששלטו במיינסטרים באותה התקופה, ולא זכה להצלחה רבה.
הלהקה זכתה להצלחה באמצע שנות ה-90 (1994-1995) עם האלבום Dookie,שעבורו זכתה הלהקה בפרס גראמי בקטגוריית "האלבום האלטרנטיבי" ונבחר למקום ה-193 ברשימת 500 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים. האלבום כלל את הלהיטים "Basket Case", " Longview","Welcome To Paradise" ו-"When I Come Around" שנוגנו בפסטיבל וודסטוק 94, ויצרו קרב בוץ ענקי שנתן לפסטיבל את שמו "Mudstock" [1]. בסיום השיר "Basket Case" החל קרב בוץ בין חברי הלהקה למעריצים ובמהלך הקרב קפץ הבסיסט מייק דירנט אל הקהל. כשרצה לחזור אל הבמה המאבטחים לא זיהו אותו ותוך כדי מאבק, אחד המאבטחים שבר לו כמה משיניו הקדמיות.
לקראת סוף שנת 1995 הוציאה הלהקה את אלבום האולפן הרביעי שלה - Insomniac (אינסומניה-הפרעת שינה חמורה) שלא זכה להצלחה גדולה בשנה שיצא, אך בכל זאת מכר 13 מיליון עותקים ברחבי העולם עד היום. שמו של האלבום מתייחס לחוסר השינה ממנו סבל בילי ג'ו בעקבות לידת בנו הראשון ג'וזף (ג'ואי).
לאחר יציאת האלבום וסיבוב ההופעות הקצר לקידומו, יצאו חברי הלהקה להפסקה של שנה מהופעות ומהקלטות משותפות, עד ליציאת האלבום הבא "Nimord.".