בטהובן נולד בעיר בון, גרמניה, ובשנות ה-20 המוקדמות לחייו עבר לווינה והשתקע שם הוא למד אצל יוזף היידן ובמהרה עשה לעצמו שם כפסנתרן וירטואוז. בשנות העשרים המאוחרות לחייו החל לאבד את שמיעתו, אך עדיין המשיך להפיק יצירות מופת למרות אסונו האישי, אפילו לאחר שחירשותו נעשתה מוחלטת. באופן יוצא דופן בין בני זמנו, הוא עבד כמלחין העובד באופן עצמאי, אירגן קונצרטים ונתמך בידי כמה פטרונים בעלי הון שהחשיבו את כשרונו כיוצא מן הכלל.
בין יצירותיו המפורסמות ביותר נמנות הסימפוניות השלישית ("הרואית"- Eroica), החמישית ("הגורל"), השישית ("הפסטורלית"- Pastoral) והתשיעית ("המקהלתית"- Choral, שמכילה את "אודה לשמחה"- An die Freude). כמו כן, הקונצ'רטו לפסנתר מס. 5 ("קיסר"- Emperor), הקונצ'רטו לכינור, הסונאטות לפסנתר: ה"פאתטית" (Pathétique), "אור הירח" (Moonlight) ו"אפאסיונטה" (Appassionata), וכן היצירה "לאליזה" (Für Elise,).
חזרה לדף קלאסי