מקטל היה גיטריסט 12 מיתרים שניגן בטכניקת פינגר סטייל, והקליט בין השנים 1927 ל-1955. אחד משיריו המפורסמים ביותר, "בלוז סטייטסבורו", זכה לגרסאות כיסוי על ידי אמנים כמו טאג' מאהל ולהקת האחים אולמן. ג'אק ווייט מלהקת הווייט סטרייפס מחשיב את מקטל כהשפעה (אלבומם משנת 2000, "דה סטיל", הוקדש למקטל והציג גירסאת כיסוי לאחד משיריו), כמו גם קורט קוביין מלהקת נירוונה. בוב דילן הביע כבוד למקטל בארבע הזדמנויות: תחילה בשירו משנת 1965 'חזרה לכביש 61' (Highway 61 Revisited), בבית השני שנפתחת במשפט: 'לג'ורגיה סאם אף מדמם' - רמז לאחד משמות שוילי מקטל השתמש באולפן ההקלטות. שנית, בשיר מיוחד שכתב דילן על מקטל (הוקלט ב-1983, שוחרר ב-1991 באוסף שירים נדירים), "וילי מקטל העיוור". פעמים נוספות הם גירסאת הכיסוי לשירו של מקטל "מנוע שבור" שמופיע באלבומו של דילן משנת 1993, "World Gone Wrong", ולבסוף באלבומו משנת 2003, "אהבה וגנבה", בו שילב דילן שורה משירו של מקטל, "הרוג את זה ילד" באחד משירי האלבום.
בחזרה לדף בלוז