בראון החל את קריירת המוזיקה המקצועית שלו בשנת 1953, תהילתו הייתה בשיאה בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים כאשר בשנת 1964 כתב את השיר הראשון המיוחס לז'אנר הפאנק. למרות מספר בעיות אישיות ומכשולים שונים, הוא המשיך ליצור להיטים עד סוף שנות השמונים. בשנות השישים והשבעים היה בראון מעורב בפרשות פוליטיות אמריקאיות, בעיקר כתוצאה מפעילותו בשמם של האפרו-אמריקנים, בהקשר זה נכתב השיר "I'm black and proud of it".
בשנת 1992 זכה בראון בפרס הגראמי עבור מפעל חיים.
בראון נפטר ב-2006 כתוצאה מדלקת ריאות בגיל 73 . עד מותו המשיך בראון להופיע ועד לפני מספר שנים אף יצר שערוריות שונות החל ממרדף ואיום על שוטר וכלה בהכאת אשתו.
לאחר מותו הובאה אחר כבוד גופתו בכרכרה רתומה לסוסים למועדון "אפולו" בניו יורק שם הופיע לראשונה בשנת 1956 ודרך כוכבו וצלמו הוצג לראווה לבוש במיטב מחצותיו, אלפים ממעריציו שרו ורקדו מחוץ לאולם על מנת לחלוק לו כבוד אחרון. הלווייתו נערכה בטקס פרטי בן שלוש מאות מוזמנים בעיר מולדתו אוגוסטה ג'ורג'יה.
בשנת 2007 יביים ספייק לי סרט ביוגרפי אודות בראון.